זיהום מי תהום באקוויפר החוף

אקוויפר החוף הינו משאב בעל חשיבות עליונה למשק המים בישראל, כמקור ישיר למי שתייה, כמאגר לתפיסת מי גשמים ונחלים ועודפי התפלה. בנוסף, שימוש במי התהום של אקוויפר החוף הינו זול יותר ומזהם פחות מהתפלה, מאפשר גמישות תפעולית, גיוון מקורות מי השתיה ומימיו מכילים מינרלים אשר חסרים במים המותפלים (מגנזיום למשל). מפעלי ההתפלה המהווים את מקור המים העיקרי בישראל חשופים באופן ישיר לאירועי זיהום בים התיכון ולפגיעה ע"י גורמים עוינים ולכן חייבת להיות להם אלטרנטיבה זמינה ואיכותית לאספקת מים רציפה לכלל תושבי המדינה. לאור כל האמור לעיל, לשמירה על אקוויפר החוף מפני זיהומים חשיבות תפעולית, בריאותית, אסטרטגית-ביטחונית וכלכלית-סביבתית.

במדינת ישראל מתבצעת פעילות תעשייתית וחקלאית נרחבת, בחלקה הגדול מעל אקוויפר החוף, אקוויפר חולי אשר חשוף באופן ישיר לחלחול מזהמים. הפעילות התעשייתית כוללת אזורי תעשייה ומפעלים המשתמשים בתהליכי הייצור במתכות כבדות, חומרים אורגניים נדיפים וחומרי נפץ. חלק גדול מחומרים אלו הינם בעלי מסיסות גבוהה במים, דבר אשר גורם להסעתם במי התהום למרחקים גדולים יחסית ובכך עלולים לזהם חלקים נרחבים מהאקוויפר. דוגמה מוכרת לזיהום מי תהום משמעותי בעקבות פעילות תעשייתית היא מפעל תע"ש רמת השרון אשר עוסק בייצור אמל"ח וגרם לזיהום מי התהום בפרכלורט (דלק טילים). השטח המזוהם מוערך בכ-24 קמ"ר ונפח מים של 630 מיליון מ"ק, כשריכוזו במוקד הזיהום הינו 850,000 מקג"ל (תקן המשרד להגנת הסביבה האמריקאי הוא 15 מגק"ל). זיהום זה התפשט למרחק רב ונצפתה עלייה בריכוזי פרכלורט בבארות הפקת מי שתייה בהרצליה ותל אביב והם עלולים להיסגר בשנים הקרובות (רשות המים, 2018). באיור 1 ניתן לראות מוקדי זיהום תעשייתיים עיקריים ואת התפשטות הזיהום במרכז אגן החוף.

איור 1: מוקדי זיהום ידועים והשתרעות הזיהום במרכז אגן החוף (מתוך רשות המים, 2018)

פעילות חקלאית כוללת שימוש בדשנים המכילים ניטראטים (חנקות), בעלי מוביליות (ניידות) גבוהה בקרקע, עובדה אשר מאפשרת להם לחלחל במהירות אל מי התהום ולהתפשט ברחבי האקוויפר. במקרים רבים ניתנות מנות השקייה בעודף רק עבור שטיפת המלחים (ובכללם ניטראטים), אל מחוץ לסביבת השורשים, דבר אשר מגביר את חלחול הניטראט אל מי התהום. חריגות בריכוזי ניטראט מתקן מי שתייה (70 מ"ג/ליטר) הן הגורם העיקרי לסגירת בארות הפקת מי שתייה. בשנים 1998-2013 חריגות בניטראט גרמו לסגירת 107 בארות, מתוך 199 בארות שנסגרו באותה תקופה בישראל (53%) (האוניברסיטה העברית, 2015). זיהום הניטראט במי התהום פוגע בכושר ההפקה מהאקוויפר ודורש פתרונות הנדסיים יקרים כגון הקמת מערכות טיפול ומיהול. ניתן לראות את מגמת העלייה בריכוזי הניטראט לאורך השנים בעקבות פעילות חקלאית באזור השרון באיור 2.

איור 2: ריכוז ניטראט ממוצע ל-30 בארות בשטח חקלאי בשרון בשנים 1972-2011 (האוניברסיטה העברית, 2015).

גורם סיכון נוסף למי התהום הינו מערכת מתקני הדלק אשר כוללת קווי הולכה לכל אורך הארץ, חוות מיכלי דלק בנפח עשרות אלפי מ"ק, מעל 200 תחנות דלק ציבוריות מעל אקוויפר החוף ועוד מאות תחנות דלק פיראטיות ופנימיות (רשות המים, 2020). כמויות דלק עצומות אלו, אשר מפוזרות ברחבי הארץ, בשילוב עם תשתיות דלק ישנות, מהוות פוטנציאל זיהום נרחב ומשמעותי לזליגת דלקים אל הקרקע ומי התהום. לרוב, רכיבי הדלקים אינם מסיסים במים ואופן התפשטותם יחסית מוגבל, אך עדיין הימצאות זיהום שלהם בקרקע ובמי התהום יוצר אתרי זיהום מורכבים לטיפול.

משרד צוק הידרולוגיה וסביבה בע"מ עוסק בין היתר בהכנת סקרים הידרולוגים סביבתיים שמטרתם להעריך את פוטנציאל הזיהום ממתקני תעשייתיים\חקלאים\תחנות דלק וכוח ועוד ולתת פתרונות למניעת זיהום מקורות המים. כמו כן אנו עוסקים בהחדרת מי נגר אל הקרקע ומי התהום במאות פרויקטים ברחבי הארץ בתיאום עם כל הגורמים הרגולטוריים ובכללם רשות המים, האחראית על מניעת זיהום מי התהום ועל החדרת מי נגר למי התהום. החדרת הנגר העילי והעשרת מי התהום בצורה זו עוזרים להפחית את ריכוזי המזהמים במי התהום ולהגדיל את כמות המים באקוויפר ובמניעת איבוד מי נגר עילי באיכות גבוהה.

מקורות

1. סיכום פעולות לאיתור, הערכת היקפים ושיקום מי תהום המזוהמים ממקור תעשייתי בשנים 2016-2017. רשות המים, 2018.
2. סיכום פעולות למניעת זיהום מקורות מים מדלק 2019. רשות המים, 2020.
3. תצפיות ומודלים של שטפי חנקה למי תהום משימושי קרקע שונים – מהשדות עד לבארות השואבות מהאקווה. עבודת גמר לתואר מוסמך בהידרולוגיה ומשאבי מים, יהודה לוי, האוניברסיטה העברית, 2015.